<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פי"א</h1>
<h2>דף כא.</h2>
אמנם בגבולי התורה שברוחב הארץ כלומר ממערב למזרח שבצד הצפון פשיטא שלא כבשו הכל בימי דוד המלך, שהרי מפני מה שנשאר לכבוש ולא כבשו דוד אלא שקפץ אל ארם נהרים ואל ארם צובא והניח לכבוש תשלום גבול הארץ הוא שירד כבושו ממעלת ארץ ישראל לגמרי. ומיהו האורך מקרן מזרחי צפוני נראה שכבשו שהרי כתוב בדברי הימים (א', י"ג ה') ויקהל דוד את כל ישראל מן שיחור מצרים ועד לבא חמת להביא את ארון האלהים מקרית יערים וגומר, ואולי נשאר לכבוש אז ארץ הערקי והסיני שהם סמוך להר ההר כלומר לטורי סמנוס שהוא קצה ארץ ישראל מערבי צפוני. [וזה שהרי סוריא הוא לצד מזרח צפון ארץ ישראל וכמו שזכרנו למעלה בדמשק וזולתו, וכן ארם צובא שהוא חלב הנו מזרחי לחמת כשלשה ימים נוטה מעט לצפון וביניהם שתי עיירות נקראים בערבי אל מערה וסרמין וזולתם, ואל מערה הנזכרת אולי היא המערה אשר לצידונים. ואם כן יצא דוד לכבוש הנשאר מן הארץ לצד צפון והתחיל בקרן מזרחי צפוני ואחר כך נתפשט אל המזרח והניח מה שלצד הר ההר. וכתב רש"י ז"ל פרשת ראה אנכי (דברים י"ב י') אשר הניח יי לנסות בם את ישראל, ואין זה אלא בימי דוד. ונראה שדמשק הוא מכבוש דוד ע"ה שכן כתוב (שמואל ב', ח' ו') וישם דוד נצבים בארם דמשק ותהי ארם לדוד לעבדים נושאי מנחה. ואמרינן סוף פרק משוח מלחמה (סוטה מ"ד ב'), אמר רבא מלחמת יהושע לכבש דברי הכל חובה מלחמת בית דוד לרווחה דברי הכל רשות]. וממה שכתבנו יתבאר שארם שראשו דמשק הוא חוץ למצרני ארץ ישראל המזרחיים. וכתוב (מלכים ב', י"ד כ"ח) ויתר דברי ירבעם וכל אשר עשה וגבורתו אשר נלחם ואשר השיב את דמשק ואת חמת ליהודה בישראל הלא הם כתובים וכו', ודמשק היא במקצוע מזרחי צפוני לארץ כנען. וכן כתוב (שם פסוק כ"ה) הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה וכו'. ופירוש השיב מיד מלכי ארם. וכן לשלמה בעלת ותדמור (מלכים א', ט' י"ח) והוא לדרום דמשק. בראשית רבה פרשת וירא (שרה) (נ"ו י"א) וירש זרעך את שער אויביו זה תדמור. איכה רבתי (ב' ד') רבי אומר אשרי אדם שהוא זוכה לראות במפלתה של תדמור, למה שהעמידה קשטים לחרבן בית המקדש, שמונים אלף לחרבן ראשון ושמונים אלף לחרבן שני. וגבי שלמה נמצא (מלכים א', ט' כ'—כ"א) כל העם הנותר מן האמורי החתי והפרזי החוי והיבוסי וכו' ויעלם שלמה למס עובד עד היום הזה.
